אלישע הנביא מופיע פעם בשנה בקריאת הפטרת וירא (עקדת יצחק) בספר מלכים. ספר מלכים, כשמו כן הוא, מתאר את שושלת המלוכה משלמה המלך ופיצולה לממלכת ישראל ויהודה ומסתיים בחורבן בית ראשון וגלות יהודה. בספר מלכים פועלים כמה נביאים, כאשר המרכזיים בהם אליהו ואלישע.
אלישע הנביא מונה ע"י אליהו הנביא ליורשו בצווי ה', לאחר שאליהו לא סינגר על עם ישראל כמצופה ממנו במעמד התגלות ה' לאליהו בהר חורב (לאחר הריגת נביאי הבעל בהר הכרמל) – אלישע הוא היחיד בכל הנביאים שמפורשת בו משיחה לעניין של נבואה: "ואת אלישע בן-שפט… תמשח לנביא תחתיך". אליהו נעשה לו לאב בתורה ובנבואה. ברבים מן המקומות שהתהלך בהם אלישע נוסדו בתי מדרש לבני הנביאים (תלמידים). בעת הסתלקות אליהו השמיימה ביקש אלישע מאליהו שייתן לו פי 2 מכוחו של אליהו ("יהי נא פי שנים כרוחך אלי") והוא קיבל את מבוקשו.
ואכן, אלישע היה גדול הנביאים עם ישועות ונפלאות, הן בקרב עם ישראל והן בקרב הגויים ומלך ארם אף חולק לו כבוד מלכים. אלישע למד מאליהו רבו לשמש פה לכל דך ונדכה ולהושיעם, והרבה לעשות לטובת הפרט והכלל כאחד. אלישע היה הראשון לנביאי ישראל שנשלח אל הגויים למשוח עליהם מלך ובדמשק מילא את אחד מן התפקידים הקשים ביותר שהוטלו על נביא – להינבא ישירות לאיש מן הגויים, העתיד לשמש שליחו של ה' כנגד ישראל.
למרות שהיה מקורב למלך יהודה (יהושפט) וישראל (יהורם), מעולם לא עמד אלישע בשרותו של המלך, כי ביקש כדרכם של כל נביאי האמת והצדק, לשמור על עצמאותו האמונית ולשרת אך ורק את ממלכת ישראל – אלישע פרנס את ישראל יותר מ 60 שנה, יותר מכל נביא אחר. רוב נבואותיו היו על המלחמות עם מואב וארם ועל המארבים שארם טמנו לישראל ושבזכותו ישראל נצחו במלחמות. אלישע היה קדוש בחייו, וקדוש אחרי מותו – בפרק יג מסופר על קבורת איש אחד בחופזה, שזורקים את עצמותיו לקברו, עצמות האיש נוגעות בעצמות אלישע והוא קם לתחיה. הזוהר אומר שאלישע זכה בעולם הזה, מה שלא זכה שום נביא אחר, לבד ממשה.
בהפטרת וירא אלישע עושה ניסים לשתי נשים. המקרה הראשון מספר על אישה שנקלעה לחוב כספי והנושה איים לקחת את שני בניה לעבדים. אלישע נחלץ לעזרתה ובדרך ניסית ממלא לה כדים עם שמן כדי שתוכל למכור אותם ולהחזיר את החוב. לפי מסורת חז"ל, האישה הייתה אשתו של עובדיה הנביא.
המקרה השני מספר על האישה השונמית (מהיישוב שונם, משוער שמיקומו באזור עפולה) שאירחה את אלישע ותלמידו גחזי בביתה לזמן ממושך ובנתה למענו עליית קיר בביתה, וכדי להכיר לה טובה, אלישע מבטיח לאישה שתפקד בבן עוד שנה, הבטחה שנתמלאה כמובטח. באופן טראגי הילד מת, האישה רצה לאלישע שיעזור לה והוא מחייה את הילד.
אלישע מבטא את אחד הנושאים המרתקים במקרא – ניסים. הנס במקרא יכול להיות אחד מ 3 קטגוריות:
1) נס הצלה, כגון קריעת ים סוף ודניאל בגוב האריות.
2) נס הענשה בקרב הגויים המורדים בה' ובמצוותיו, כגון 10 המכות במצרים וארון הקודש במחנה פלשתים.
3) אימות כאות מהימנות של נביא אמת, כגון אליהו ונביאי הבעל בהר הכרמל. המטרה בכל המקרים האלה היא להכיר בקב"ה ובכוחו.
כל הנסים שעליהם אנו שומעים בתורה ובספרי נביאים ראשונים, שנעשו על ידי מנהיגי העם עד זמנו של אליהו, כולם הם נסים לרבים, לעם שלם, שמטרתם העיקרית הייתה חיזוק האמונה והצלה. אליהו היה הראשון שהרבה בנסים ליחידים ואלישע לאחריו, כדי לחזק את האמונה אצל אלה שאמונתם רופפת.
כשהנס העשה ע"י שליח ה' (מנהיג או נביא) מתפשטת ומתחזקת, יחד עם האמונה בה', גם האמונה בשליחיו ועבדיו – בד"כ הנס נעשה עם חפץ גשמי, כגון המטה של משה או הגלימה של אליהו הנביא (לחצות את הירדן); במקרים אלה התורה רוצה להדגיש שהאדם הוא שותף לבורא, הוא זוכה לקחת חלק בפלא הנס, ולמרות זאת, צריך תמיד לזכור שרק הבורא לבדו הוא שבכוחו לפעול באמירה בלבד, ואילו אדם הפועל בשליחותו זקוק לחפץ מוחשי גשמי, המשמש סמל לשליחות. וכך משמשים המטה, האדרת וכיוצ"ב סמלים לאופי השליחות שבנס.
כמו-כן, נס בידי אדם ליחיד חייב להיות נס של יש מיש – אלישע אינו יכול להמציא לאישה שק כסף, אלא עליו להשתמש במשהו שכבר קיים בעולם, ואותו הוא יכול להגדיל (כד השמן). הנס יכול להתחולל במקרה כזה רק בצנעה, כאשר האישה בביתה והדלת נעולה, וכנ"ל בהחייאת הילד – אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין.
