שבת הגדול

יום ה' הגדול והנורא.

הפטרת שבת הגדול נקראת בשבת שלפני פסח והיא לקוחה מנבואתו האחרונה של מלאכי, פרק ג', החותמת את ספרי הנביאים, העוסקת בתוכחה ובעידוד לקראת יֹום ה' הגדול והנורא. לאחר מלאכי פסקה הנבואה בישראל ולכן יש לקרוא את ההפטרה לאור עובדה זו.

מדוע "שבת הגדול" נקראת כך? יש לכך מספר טעמים: 1) בשבת זו דורש הגדול שבקהילה, הרב, דרשה לקראת חג הפסח. הדרשה של הרב הדורש היא עד חצות היום, סמוך למנחה ולכן זה נראה כיום גדול וארוך 2) על הנס הגדול שהתרחש לעם ישראל במצרים ביום השבת שלפני הפסח: כאשר הביאו איש איש לביתו שה כדי להקריב אותו בחג, לא פגעו בהם המצרים, שעבדו אלילים בדמות שה. 3) הטעם הנפוץ ביותר מתבסס על הפסוק שבסוף ההפטרה: "הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא". כלומר, השבת נקראת כך על שום שקוראים בה קטע המדבר על "היום הגדול" שלפני הגאולה העתידה. מייד נעמוד על מהות היום הזה. 

שבת הגדול נקראת בשבת שלפני פסח ואין ממש קשר בין פרשת השבוע להפטרה, ואם כן, מדוע נבחרה ההפטרה הזו לפני פסח? שתי סיבות עיקריות: 1) הזכרת יום ה' הגדול ע"י אליהו רומזת לגאולה העתידה, המקבילה לגאולת מצרים שזמנה, כידוע, בפסח. ובכך, התכונה של חג הפסח שהוא זיכרון לגאולה, מכשיר את הלבבות לגאולה העתידה. 2) בחג הפסח קשורה מצוות ביעור מעשרות וודוי מעשרות, ובהפטרה מדובר על חשיבות המעשרות והברכה שתבוא בעקבות כך. מלאכי אף מזמין את העם לנסות את ה' במעשרות ולהווכח שלא יינזקו כלכלית ("וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת").

מלאכי פותח את ההפטרה במילים "וְעָרְבָה, לַיהוָה, מִנְחַת יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִָם כִּימֵי עוֹלָם, וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת", שכוונתו לעודד את העם לכבד את המקדש ובכך המנחות יערבו לה' כמו בימי קדם. בהמשך, הוא משדל את העם להפריש תרומות ומעשרות לכהנים וללויים, עונה לכופרים, מתאר את יום המשפט לצדיקים ולרשעים, ומסיים בפסוקים: "זִכְרוּ, תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים. הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא–לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם יְהוָה, הַגָּדוֹל, וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל-אֲבוֹתָם". פסוקים אלו קובעים כי כדי לשמוע מכאן ואילך את דבר ה', על עם ישראל להסתמך רק על התורה שבכתב. נביאים חדשים שיביאו את דברו לא יהיו עוד, למעט אליהו – שליחותו היא לעורר את העם לתשובה ולהשכין שלום בין אבות לבנים. דווקא אליהו, הנביא הקנאי, נבחר לתווך בין ה' לישראל.

מה הוא בדיוק "יום ה' הגדול והנורא"? זהו יום של משפט וזיקוק: יום גאולה והצלה לצדיקים ויום כליון וחורבן לרשעים. אבל, הכל תלוי בתשובה: אם יזכרו תורת משה, חוקיה ומשפטיה, אז העם כולו ישוב להיות עם סגולה וגוי קדוש, וינצל ביום ה'.  לפי שימושי הלשון והרעיונות שבו, נראה שיש בו דמיון לתיאור הנמצא בספר יואל, של היום הקודם לאחרית הימים האוניברסלית. 

פסוקים אלה הם החשובים ביותר בהפטרה, ואולי בכלל ספרי הנביאים. אלו מילותיו האחרונות של מלאכי, הנביא האחרון, ומה יש לו לומר? "זכרו תורת משה עבדי". וגם, את כוחה של התשובה, ההופכת חרם לרחמים (פֶּן-אָבוֹא, וְהִכֵּיתִי אֶת-הָאָרֶץ חֵרֶם). כאלף שנים עברו מתקופתו של משה רבנו עד למלאכי, העולם השתנה, הטכנולוגיה התפתחה, אולם הנבואה מעבירה מסר אחד אחרון, מסר אוניברסלי, מעל זמן ומקום – תורת משה נצחית והתשובה תמיד זמינה. שתי ההפטרות של פסח סוגרות מעגל: הפטרת חג הפסח היא מתחילת ספר יהושע, הראשון בספרי הנביאים, והפטרת שבת הגדול חותמת את הנבואה עם אחרון הנביאים, ובשתיהן מופיע הביטוי "משה עבדי".