פרשת כי תצא (דברים כ"א י' – כ"ה י"ט) היא הפרשה בעלת מספר המצוות הגדול ביותר בתורה, והיא עוסקת במגוון רחב של דינים המכוונים לעיצוב חברה מוסרית, צודקת ורגישה לזולת.
בין הנושאים המרכזיים בפרשה: דיני השבת אבדה, שילוח הקן, איסור לקיחת ריבית, דיני נישואין וגירושין, היחס לגר, ליתום ולאלמנה, דאגה לעניים ולפועלים, וחובת יושר במסחר ובמשקלות. הפרשה מדגישה שוב ושוב את האחריות האישית והחברתית של האדם כלפי הזולת.
בסיום הפרשה באה המצווה לזכור את אשר עשה עמלק לישראל בצאתם ממצרים ולמחות את זכרו. המסר המרכזי של הפרשה הוא שקדושה אינה מתבטאת רק בעבודת ה', אלא גם בהתנהגות מוסרית, ביושר, בחמלה ובכבוד לכל אדם בחיי היום־יום.
הפטרת כי תצא
הפטרת השבת לקוחה מחציו הראשון של פרק נ"ד בישעיהו. את חציו השני של הפרק קראנו לפני שבועיים בפרשת ראה.
הנחמות בהפטרה זו אלה הן כמעין סכום של כל הנחמות למן "נחמו נחמו" (מפרק מ) ועד לפרק זה.
ההפטרה מבטיחה לישראל ולירושלים נחמה שלמה, בנין עולם ונצחון, תפארת ושלום עדי עד: גבולות ירושלים וא"י יתרחבו, שירה ושמחה תהיינה בהן, בנ"י ירבו מאד ויושיבו את הערים החרבות שבא"י וגם את המקומות שיש שם גויים (פס' א-ג). הצרות הראשונות תשכחנה, ה' ישיב אליו את ישראל ברחמים ואהבה, והברית שבין ה' לישראל תחדשנה ותעמודנה לעד, כשבועה שנשבע ה' לנח שלא יהיה עוד מבול (פס' ט-י) – מסיבה זו קוראים את ההפטרה הזאת גם בפרשת נח.
ניתן לתמוך בפעילות בית הכנסת באמצעות:
נא לציין שם מלא, שם משפחה ומספר תעודת זהות או ח.פ
למקרה שהתורם הינה חברה בע"מ כדי שנוכל להפיק קבלה שמאפשרת זיכוי במס.
