הפטרת ראש השנה
ראש השנה הנחוג יומיים מזמן לנו שתי קריאות בתורה והפטרה: ביום הראשון הקריאה בתורה היא על קורות אברהם, שרה ולידת יצחק, וההפטרה על תפילת חנה ולידת שמואל. ביום השני הקריאה בתורה היא על עקידת יצחק וההפטרה מספר ירמיהו שמזכיר את רחל אמנו. הסיבה העיקרית לבחירה בקריאות אלו היא משום שלפי המסורת 3 נשים עקרות אלו נפקדו בראש השנה: שרה, רחל וחנה.
סיבה נוספת לבחירה בהפטרת חנה היא משום שבתפילתה התוותה דרך לכל הדורות כיצד צריך האדם להתפלל, בפרט בראש השנה שמתחיל את עשרת הימים הנוראים, שבהם התפילה חשובה במיוחד. מבנה התפילה המיוחדת לראש השנה מושפע מתפילת חנה, שמלמדת אותנו כיצד לשפוך את ליבנו לפני בורא עולם ואת דרכי הגמול וההשגחה שלו ("ה' מֵמִ֣ית וּמְחַיֶּ֑ה מוֹרִ֥יד שְׁא֖וֹל וַיָּֽעַל, ה' מוֹרִ֣ישׁ וּמַֽעֲשִׁ֑יר, מַשְׁפִּ֖יל אַף־מְרוֹמֵֽם"). גם נתינת השם 'שמואל' לבנה מלמד אותנו כחלק מההתבוננות על חיינו בראש השנה, לראות בילדינו פקדון שה' משאיל לנו ועלינו להשאילם לה', כלומר לחנכם לעבודת השם.
ביום השני קוראים על עקדת יצחק. מה הקשר לראש השנה? פירוש אחד הוא כי העקידה הייתה בראש השנה. פירוש שני הוא שבזכות העקידה ונכונותם של אברהם ויצחק למלא את מצוות ה', ייסלח לצאצאיהם בכל דור – בגמרא נאמר: "למה תוקעין בשופר של אייל? אמר הקב"ה: תקעו לפניי בשופר של אייל, כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם (שם הוקרב אייל תחת יצחק), ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפניי". ואכן, בתפילה המרכזית של שני ימי ראש השנה אנחנו מבקשים שה' יזכור את עמו לטובה בזכות מעשה העקידה, וחתימת הברכה: "ועקידת יצחק לזרעו תזכור. ברור אתה ה' זוכר הברית".
ההפטרה ביום השני בירמיהו מנבאת על ישועה וקיבוץ גלויות שלם (ביחד עם עשרת השבטים), שגשוג כלכלי ושמחה, וכן דברי נחמה לרחל אמנו המבכה על בניה: "מִנְעִ֤י קוֹלֵךְ֙ מִבֶּ֔כִי וְעֵינַ֖יִךְ מִדִּמְעָ֑ה כִּי֩ יֵ֨שׁ שָׂכָ֤ר לִפְעֻלָּתֵךְ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְשָׁ֖בוּ מֵאֶ֥רֶץ אוֹיֵֽב׃ וְיֵשׁ־תִּקְוָ֥ה לְאַֽחֲרִיתֵ֖ךְ נְאֻם־יְהוָ֑ה וְשָׁ֥בוּ בָנִ֖ים לִגְבוּלָֽם". פסוקי הסיום של ההפטרה מספרים על אפרים (המסמל את ממלכת ישראל), המבקש להתנער מחטאיו ולחזור בתשובה, ועל כך מגיב ה' כי הוא זוכר את בנו ועל כן ירחם עליו: "הֲבֵן֩ יַקִּ֨יר לִ֜י אֶפְרַ֗יִם אִ֚ם יֶ֣לֶד שַֽׁעֲשֻׁעִ֔ים כִּֽי־מִדֵּ֤י דַבְּרִי֙ בּ֔וֹ זָכֹ֥ר אֶזְכְּרֶ֖נּוּ ע֑וֹד עַל־כֵּ֗ן הָמ֤וּ מֵעַי֙ ל֔וֹ רַחֵ֥ם אֲֽרַחֲמֶ֖נּוּ נְאֻם־יְהוָֽה". הופעת השורש 'זכר' מתקשרת בידי פרשנים שונים עם הרעיון שראש השנה הוא "יום הזיכרון", ועל כן המושגים של זכירה ופקידה בהפטרות החג מרמזות על כך שבראש השנה נפקדים כל הבריות וזכרונם בא לפני שופט כל הארץ.
מעבר לקשר לרחל שנפקדה בראש השנה ולעניין הזיכרונות, יש קשר נוסף של הפטרה זו לראש השנה: לפי אחת הדעות בגמרא תתקיים גם הגאולה לעתיד בחודש תשרי. מאחר וההפטרה מתארת תהליך תשובה ואת קיבוץ הגלויות שהיא ראשית הגאולה (על משקל ראש השנה), חז"ל שותלים בלבנו את התקווה לגאולה שלימה בבחירת הפטרה זו בראש השנה, וכך נהפכים ימי התשובה בעשרת הימים הנוראים לימי ציפייה לאומית, שהרי אין כח העומד בפני התשובה.
