1. מהו בכלל הקדיש?
בראש ובראשונה, חשוב לדעת: בתפילת הקדיש אין אף מילה על מוות, צער או אבל.
עיקרו של הקדיש הוא תפילת שבח והאדרה לשמו של הקב"ה ולגילוי מלכותו ושלומ בעולם ("יתגדל ויתקדש שמה רבא"). הקדיש מסתיים בבקשה לשלום: "עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל".
מדוע הקדיש נאמר בארמית? רוב נוסח הקדיש נכתב בשפה הארמית. בתקופת התלמוד הבבלי, ארמית הייתה השפה המדוברת והרווחת בפי כל העם. כדי שכל אדם, גם מי שאינו שולט בלשון הקודש, יוכל להבין את משמעות התפילה ולהשתתף בה, חכמים חיברו את הקדיש בשפה שכולם הכירו.
2. מדוע אומרים קדיש על הנפטר?
כאשר אדם הולך לעולמו, הוא אינו יכול עוד לפעול בעולם הזה ולעשות מעשים טובים. אמירת הקדיש על ידי קרוביו היא הדרך למלא את החלל שנפער.
- מעשיו של הבן או הקרוב בעולם הזה עומדים לזכותו של הנפטר בעולם העליון. כשאדם קם בציבור ומקדש את שם ה', הוא מראה שהחינוך והמורשת של הוריו ממשיכים לחיות דרכו.
- אמירת הקדיש נחשבת לחלק ממימוש מצוות כיבוד הורים גם לאחר פטירתם.
3. סוגי הקדיש השונים ומתי אומרים אותם
במהלך התפילות והלימוד בבית הכנסת נאמרים מספר סוגים של קדיש, שלכל אחד מהם תפקיד ונוסח מעט שונה:
- חצי קדיש:
כולל את חלקו הבסיסי של הקדיש ונאמר על ידי שליח הציבור (החזן) או העולה לתורה כדי ליצור הפרדה ומעבר בין חלקי התפילה השונים (כמו בסיום פסוקי דזמרה או לאחר קריאת התורה).
- קדיש שלם ("יהא שלמא"):
מבוסס על החצי קדיש בתוספת בקשה שיהיה שלום רב מן השמיים. נאמר בסיום חלקי תפילה מרכזיים בתפילת שחרית, מנחה וערבית.
- קדיש דרבנן ("על ישראל"):
נאמר לאחר לימוד תורה בציבור או לאחר קריאת קטעי משנה ואגדה המשולבים בתפילה. נוסח זה כולל תפילה וברכה מיוחדת לחכמים, ללומדי התורה ולתלמידיהם.
- קדיש יתום:
הקדיש המוכר שאותו אומרים האבלים לעילוי נשמת יקירם, זהה לקדיש דרבנן. הוא נאמר בנקודות מוגדרות במהלך תפילות שחרית, מנחה וערבית (למשל לאחר "מזמור שיר חנוכת הבית", "שיר של יום" ו"עלינו לשבח"), וכן בלוויות ובאזכרות.
- קדיש תתקבל:
מבוסס על הקדיש בתוספת בקשה שהקב"ה יקבל את תפילותיהם ובקשותיהם של כל בית ישראל. נאמר רק על ידי שליח הציבור לאחר תפילת העמידה ובסיום חלקי תפילה מרכזיים.
4. מי אומר את הקדיש ולמשך כמה זמן?
- מי אומר?
- הדין העיקרי הוא על בנים האומרים קדיש על הוריהם (אביהם או אמם). גם ילדים שטרם הגיעו לגיל בר-מצווה יכולים לומר קדיש על הוריהם.
- על שאר הקרובים מדרגה ראשונה (בן/בת זוג, אח/אחות, ילדים) אומרים קדיש. במקרה שאין בנים לנפטר, או שאינם יכולים לומר קדיש, אחים, אחיינים או אדם אחר שמונה לכך יכולים לומר את הקדיש לעילוי נשמת הנפטר.
- למשך כמה זמן?
- על הורים אומרים קדיש במשך 11 חודשים מיום הפטירה (אף שתקופת האבלות המלאה היא 12 חודשים). הנימוק לכך שלפי המסורת, משפטם של רשעים נמשך 12 חודשים. כדי להצהיר שהורינו היו צדיקים ואינם זקוקים למיצוי הדין, מפסיקים את אמירת הקדיש חודש אחד קודם לכן.
- חשוב מאוד להקפיד על אמירת הקדיש לפחות במהלך השבוע הראשון מיום הפטירה (ימי ה"שבעה"). מבחינת סדר התפילות היומי, מומלץ והכרחי להגיע לומר קדיש לפחות בתפילת שחרית בבוקר, ורצוי מאוד להשלים את אמירת הקדיש גם בתפילות מנחה וערבית בשעות אחה"צ והערב. בית הכנסת מקיים תפילות בכל יום בשחרית (שני מניינים), מנחה וערבית ונותן מענה לצורך הציבור לומר את הקדיש במניין.
- על שאר הקרובים (שאינם הורים) נהוג לומר קדיש במשך 30 יום.
5. איך מתנהגים בבית הכנסת בזמן הקדיש?
אם זו הפעם הראשונה שלכם, הנה מספר כללים פשוטים שיעזרו לכם להרגיש בנוח:
- נוכחות מניין: קדיש נאמר רק בנוכחות מניין – עשרה גברים בוגרים (מעל גיל 13). ללא מניין, אין אומרים קדיש.
- עמידה או ישיבה?
- אומרי הקדיש: אומרים את הקדיש בעמידה.
- הציבור השומע: בקהילות אשכנזיות רבות נהוג לעמוד בזמן הקדיש, בעוד שבקהילות ספרדיות נהוג לשבת (אלא אם כן כבר עמדו קודם לכן).
- אמירה יחד: ברוב בתי הכנסת כיום, כל האבלים אומרים את הקדיש ביחד בקול. רצוי להשתדל להקריא בקצב אחיד עם שאר האבלים כדי שהציבור יוכל לענות לעומתכם בבירור. אם אינכם בקיאים בנוסח או בקריאה, מתפללי בית הכנסת או הגבאי ישמחו לעמוד לצדכם ולסייע לכם.
בעקרון, תפילת שחרית מכילה מספר נקודות שבהן אומרים את הקדיש:- בתחילת התפילה: לאחר קריאת הברייתא ("רבי ישמעאל"), לפני 'פסוקי דזמרה' (קדיש דרבנן)
- בסיום חלקי התפילה: לאחר אמירת "שיר של יום" (קדיש יתום), ולאחר קטע "פיטום הקטורת" (קדיש דרבנן)
- בסיום התפילה: לאחר תפילת "עלינו לשבח" לקראת סוף התפילה (קדיש יתום)
- תגובת הציבור (עניית אמן): עיקר כוחו של הקדיש הוא תגובת הציבור שעונה אחרי אומרי הקדיש. המענה המרכזי של הציבור הוא בקריאה:
6. קיום אזכרה: בתום 30 יום וביום השנה (יארצייט)
לצד אמירת הקדיש היומיומית, המסורת היהודית מציינת תחנות זמן מיוחדות להתייחדות עם זכר הנפטר ולעילוי נשמתו:
- אזכרת 30 יום ("השלושים"):
בתום 30 יום מיום הקבורה נהוג לעלות לקבר, ולאחר מכן לקיים מפגש זיכרון בבית הכנסת או בבית המשפחה. במפגש זה נהוג ללמוד משהו לזכר הנפטר, לומר פרקי תהילים וקדיש, לשאת דברים לזכרו ולכבד את הנוכחים בכיבוד קל.
- אזכרת יום השנה ("יארצייט"):
מדי שנה, בתאריך העברי של פטירת היקיר, מציינים את יום השנה. ביום זה עולים לקבר, מדליקים נר נשמה ל-24 שעות, אומרים קדיש בתפילות היום בבית הכנסת, ומשלבים לימוד תורה וכיבוד לעילוי נשמתו.
- מנהגי יום השנה (ה"יארצייט"):
לקראת יום השנה לפטירת היקיר, נהוג להתחיל באמירת הקדיש כבר מתפילת ערבית של ערב שבת (יום שישי) שקודמת ליום השנה, ולהמשיך באמירתו בכל תפילת יום חול ושבת עד ליום הפטירה עצמו בשבוע שלאחריו. כך למשל, אם יום הפטירה חל ביום שני, אומרים קדיש בתפילת ערבית של יום שישי, וימשיכו לאורך שבת, ראשון ושני.
בנוסף, נהוג לעלות לתורה בשבת שלפני יום השנה בעליית "מפטיר" ובקריאת ההפטרה לעילוי נשמת הנפטר.
בית הכנסת שלנו עומד לרשותכם לקיום ועריכת האזכרות (אמירת תהילים, סדרי לימוד, אל מלא רחמים וקדיש).
לכל שאלה, תיאום אזכרה, או עזרה בנוסח ובזמני התפילות – גבאי בית הכנסת והמתפללים עומדים לרשותכם בכל עת. לקביעת ארוע אזכרה ניתן ליצור קשר עם דורון רייטר 054-397-3050